13.8.2017

Whatever you do

יש דברים שקורים לי משום מה באנגלית, למרות שאני חיה מלידה בעברית. כזאת היא ההתפתחות הבאה.

בבוקר שלפתי מתחתית ארון הבגדים חולצה שאני אוהבת, שכמעט שכחתי מקיומה – חולצת טריקו פשוטה בצבע שחור, שעליה מתנוסס בכתב עדין המשפט:

Whatever you do
Leave your mark

כל כך האמנתי בשעתו בזה  – במסר עצמו, בעדינות שבה הוא נמסר ובפשטות. שלושה יסודות שהיו חרותים בתעודת הזהות האישית שלי. אלא שהזמן עשה את שלו ובשעה שאני עדיין מאמינה בעדינות ובפשטות, הרעיון של leave your mark התחדד. הכול התחיל בוקר אחד כשאסף אמר לי: "אני לא חושב שזה נכון. לא בכל דבר צריך להשאיר חותם. יש מקומות שבהם זה לא מתאים. לא בכל דבר צריך להצטיין." "לא מדובר על הצטיינות, מדובר על חותם," אמרתי. "זה דומה," אסף השיב ואני בעצם הסכמתי אתו ולכן – ביני לביני – שיניתי מעט את המשפט וצירפתי אותו כך לעשרת הדברות שלי:

Whatever you do
Leave your light

בכל בוקר, כמעט, אני מזכירה לעצמי את עשרת הדברות שלי, כולל המשפט שלמעלה, וכך בכל מקום שהייתי בו השתדלתי להשאיר אור, וזאת לפני כל דבר אחר.  

המשפט הזה ליווה אותי במשך שנים, אבל בשנה האחרונה גם הוא התחדד, ולא פעם אחת אלא פעמיים.

בפעם הראשונה המילה Light התחלפה ב Love. איני זוכרת מה גרם לשינוי הזה, אולי היה זה הרצון התמידי שלי להיות ברורה לעולם, אבל קודם כול להיות ברורה לעצמי, שהרי המסר של "להשאיר אור" לוט מעט בערפל, בשעה ש"להשאיר אהבה" ברור לי יותר. נדמה לי.

אבל התהליך המשיך, ובאחד הימים כשעליתי אל המסלעה שבקצה החצר שלנו וישבתי תחת הזית למדיטציה האישית שלי – שבה אני גם בוחנת את היום שהיה ואת זה שלפניי על פי דברותיי – אמרתי לעצמי גם את המשפט האחרון. אמרתי אותו ללא שינוי בביטוי המילים, אבל אל מול עיניי עלה הפעם איות אחר ואני הרגשתי את נשמתי קופצת באוויר משמחה כאומרת: "סוף סוף הבנת את כוונתי." 

כך נראה המשפט היום:

Whatever you do
Live your love

ואני מאמינה בו בשלמות.


קריאה נוספת


וגם זה היה באנגלית    
"לילה אחד, לפני שנים רבות, הרגשתי במהלך חלום יד שנוגעת בכתפי. הנגיעה הייתה ממשית כמו לא היה זה חלום. הפניתי את פניי לכיוון היד וראיתי אדם. אינני זוכרת היום את מראהו, אך הוא נראה לי מדריך רוחני, עצמתי ושקט. כשהבטתי בפניו הוא אמר לי משפט שמלווה אותי מאז ועד היום, משפט שנאמר משום מה באנגלית:

“The man that will climb the mountain is the one who combines will and humanity”.

המילים היו זרות לי כשנאמרו, אבל היום אני יודעת שהתבוננות אכן דורשת כוח רצון, תרגול והתמדה. היום אני גם מודעת לסכנות שאורבות למתבונן..."

הקטע הנ"ל לקוח מתוך ספרי – באדיבודהא, עולמות פנימיים. 



נ.ב. מוזמנים להירשם לקבלת עדכונים אוטומטיים על רשימות חדשות שמתפרסמות כאן (לשם כך יש לרשום את המייל שלכם בתיבה שבראש העמוד מצד שמאל וללחוץ על Submit).