מתעוררים לחיים

(צילום: אסף הבר)

שער לאור, הבלוג, אמנם "נכנס לתרדמת" לפני כשנתיים וחצי, אבל אני ממשיכה לכתוב מדי יום ביומו וממשיכה גם לפרסם – חלק קטן מהדברים, אך באופן שוטף – בקיר הפייסבוק האישי שלי. חלק מהדברים אני מעבירה גם לדף הפייסבוק של שער לאור. 

עכשיו, לאור התקופה הכה מיוחדת שעוברת על כווולם, החלטתי להחיות את הבלוג – לטובת אלו שלא נמצאים בפייסבוק וגם לטובת התיעוד – ולהעתיק מהפייסבוק לבלוג דברים שפרסמתי לאחרונה, שרלוונטיים לתקופה.

הרשימה שפרסמתי כאן לפני יומיים זמן היי-הו היא הדוגמה הראשונה למהלך הנ"ל.

פתאום שקט
ב 17/3/20 פרסמתי את הפוסט הבא:

"אני עדיין נפעמת, אבל כבר מזמן לא מופתעת, מצירופי מקרים 😇
הבוקר רציתי לפרסם פוסט שמתקשר למצב הנוכחי וחיפשתי לשם כך טקסט מסוים בבלוג הרדום שלי, אבל כבר בתחילת החיפוש "נפלתי" על טקסט אחר לגמרי - מדהים כמה הוא מתאים לעכשיו, למרות שהוא נכתב כבר לפני כ-7 שנים, ולמרות שהוא נכתב בנסיבות אחרות לגמרי. מדהים.
מוזמנים לקרוא: פתאום שקט

מוזמנים אחר כך גם להמשיך לשוטט בבלוג. הוא מרגיע ומחזק.
אני חושבת שגם אני אקרא. את הרוב אני לא זוכרת בעצמי... זה יהיה כגילוי מחודש."

לרוקן את הספל

כאמור, לתקופה הנוכחית אני קוראת "זמן היי-הו" - זמן שבו עלינו להיעזר בחכמת החיים שלנו ובעוצמתנו הפנימית, זמן שבו עליי ליישם את כל מה שתרגלתי במשך עשרות שנים 🙏

מדוע "זמן היי-הו" ומה השיעור הראשון שכדאי להיזכר בו? על כך כתבתי בפוסט הקודם שכאן.

שיעור בסיסי נוסף, שכדאי ליישם ולדעתי יכול להיות משמעותי מאוד (גם אם נראה קשה בהתחלה) הוא  Empty your cup, וזאת בניגוד למה שרבים עכשיו מנסים - להעסיק את עצמם, להעסיק את סביבתם...

   זהו זמן טוב עכשיו
   דווקא לא למהר
   את הזמן למלא
   זהו זמן טוב
   להקשיב
   בשקט להיות
   ולגלות

להלן קישור לסרטון מקרי ונחמד שמצאתי ובו הסיפור המקורי.

המשך יבוא...