הגעתי למקום חדש.
מפתיע שרגע לפני גיל 50 עדיין אפשר להגיע למקום חדש שכזה, מפעים כל כך. המילה הכי טובה שמצאתי עד כה לתיאור המקום הזה היא "אחדות". יש אחדות גדולה עכשיו בחיי: הדרך בה אני חיה, האנשים שאתי, מעשיי, פרנסתי, ביתי, האוכל שבא אל פי, ימיי ולילותיי – הכול מתמזג לכדי תמונה שלמה בה אני באה לידי ביטוי – אני – ללא צרימות.
מפתיע שרגע לפני גיל 50 עדיין אפשר להגיע למקום חדש שכזה, מפעים כל כך. המילה הכי טובה שמצאתי עד כה לתיאור המקום הזה היא "אחדות". יש אחדות גדולה עכשיו בחיי: הדרך בה אני חיה, האנשים שאתי, מעשיי, פרנסתי, ביתי, האוכל שבא אל פי, ימיי ולילותיי – הכול מתמזג לכדי תמונה שלמה בה אני באה לידי ביטוי – אני – ללא צרימות.
אושר.
יש באחדות הזאת אושר מתמשך.
אינני מקבלת את האחדות הזאת כמובן מאליו, בכל רגע אני מודעת לה ומודה
עליה. במו ידיי הגעתי לכאן, וכלל לא במקרה, ואני מביטה סביב בהשתאות גדולה, אך גם
במידה של בלבול. האחדות ממלאת אותי, נטמעתי בה, התמזגתי עם חיי. אי שם שמעתי קול
שאומר "זה טוב, זו השאיפה". כאמן טוטלי שנטמע ביצירתו עד כלות – חיי
ואני אחד הם. אבל לא ידעתי האם אכן טוב הדבר.
* * * * * * * * * * *
לכל אחד יש את הדרך הייחודית לו שבה אלוהים* מדבר אליו או שבה הוא
שומע את אלוהים. אני מנקה את ערוצי השמע אליו באמצעות הליכה, ומפנימה את דבריו דרך
הכתיבה.
הכתיבה מותירה אחריה מתאר, לא רק על הנייר אלא גם לדרך חיי, והיא
מותירה את רישומה גם על פניי, משאירה אחריה מתאר של חיוך, שאותו יכולות התרחשויות
רבות לחזק ואליו יכולים להתנפץ בשקט יחסי התרחשויות נעימות פחות. יש קשר ישיר בין
החיוך שעל פניי – החיוך הלא מודע לעצמו, שעולה מהלב – לאחיזה בעט, לכתיבת מילים
שמתחברות זו לו בקסם לכדי משמעות.
עברו ימים. ולמרות האחדות הגדולה של חיי, טיפין טיפין, בקלות היה הדבר
יכול לחמוק מעיניי, אבל לפתע שמתי לב שהחיוך שעל פניי נחלש, והבנתי:
יחידים בעולמנו מבטאים בלי דעת בדיוק את עצמם, ללא צורך במבט נוסף. אולי
ערוץ ההקשבה וערוץ הביטוי שלהם בעולם אחד הם. אבל רובנו לא שם, בוודאי לא אני. חיי
היום מבטאים אותי, ויש בהם אחדות עם הנשמה, אבל אני חייבת להמשיך להקשיב, ואף
לשוחח. כן, גם בתוך האחדות הנפלאה אני
עדיין צריכה לקחת את עצמי הצדה, ללכת, לכתוב ולהקשיב, לפני שאני חוזרת להתמזג עם
חיי.
לכל אחד יש את הדרך הייחודית לו שבה הוא שומע את אלוהים.
את הדרך הזאת
צריך לדעת ויש להתמיד בה.
ללא סוף.
ללא סוף.
* חיפשתי דרך להסביר למה אני מתכוונת כשאני כותבת "אלוהים",
אבל אז, בתזמון מושלם כרגיל, קיבלתי את הסרטון הקצר הבא: קישור. זה
קרוב למה שאני מתכוונת אליו, אם כי עדיין דורש הרחבה. אולי אעשה זאת בהמשך.
נ.ב.
אני אוהבת צירופי מקרים. אני רואה בהם עדות לכך שאני מקשיבה, שמה לב.
משפטים מרכזיים ברשימה זו נהגו במהלך נהיגה. מיד אחרי שהחניתי את הרכב
בצדי רחוב ראשי בקריית אתא מיהרתי לרשום את המשפטים על דף. כשהרמתי את מבטי ראיתי
מול עיניי את צירוף המילים "Yakov, ה' הוא המלך, אם עדיין
לא הבנת ;-) " (הסיום הוא תוספת שלי). חייכתי ומיהרתי לצלם. התמונה מובאת בראש
הרשימה: מדבקה עליה כתוב "ה' הוא המלך" צמודה לסככת הטלפון הציבורי, ומעט
מעליה, על שלט חנות להמרת כספים (change, אולי גם כאן יש סימן): Yakov – שם משפחתי, ויש גם מי שקורא לי כך.