29.8.2012

מראה שעל הקיר


האם תמיד אמרתי אמת? תמיד, תמיד, תמיד? לא, אבל אני מנסה, ממש מנסה, ואני זוכרת היטב את הפעמים הבודדות שבהן בחרתי בשנים האחרונות לא לומר דברי אמת. ומתייסרת על כל אחת ואחת מהן.
 
תרבות השקר מתפשטת בקרבנו. כמעט בכל מקום שאליו אני מביטה אני רואה את השקר או את קרוביו. ואחרי החולשה שתוקפת אותי אני נשארת בעיקר עם תדהמה גדולה, כי תרבות השקר מתקבלת משום מה בהבנה, כחלק אינטגראלי מכללי המשחק. אך מי שחושב שעל שקרים אפשר להבליג, חייב להבין: השקר פותח שערים למעשים נוספים, בהתחלה קטנים אחר כך גדולים, שאין בהם אחווה ובוודאי שאין בהם טוב. השקר הוא רק תחילת דרכו של הרוע, כך בעיניי, וגם אם יאמרו לי עוד אלף פעמים שאני תמימה, אמשיך לחפש את האמת ורק את האמת, ואדרוש אותה תמיד בכל סביבותיי. ערך האמת כתוב וחקוק בראש ערכי הבסיס של דתות רבות, אך אנשים רבים מסירים את עיניהם מערך זה, מתרצים את דרכם בתירוצי שווא ועדיין מחשיבים את עצמם כאנשים ערכיים ואף דתיים. אבל הם טועים. דברי שקר מגדירים אדם שאינו ערכי ובוודאי אדם שאינו דתי.  
 
-------------------------------------------------
 
משב רוח חריג לקיץ זה עובר מבעד לחלון הפתוח. אני מחייכת ונזכרת בסרט שראיתי לאחרונה. "מראה מראה שעל הקיר, מי היפה בכל העיר?", שאלה המלכה בסרט, והמראה שעל הקיר – שרק אמת ידעה לומר – השיבה שוב ושוב "שלגיה". אבל לא רק למלכה, גם לנו עמוק פנימה יש מראה. גם היא אינה יודעת לשקר וגם היא מציגה לעינינו את שלגיה – את עצמנו, עצמנו האמיתי, את מי שאנחנו במקור, את מי שאנחנו אמורים להיות בעולם הזה. מול המראה שעל הקיר הפנימי השאלה איננה "מי היפה בכל העיר?", אלא איזו בבואה משתקפת מול עינינו: האם היא זהה למי שאנחנו, למי שאנחנו מדי יום? או שהיא אחרת, שונה, רחוקה, אולי אפילו זרה? האם אנחנו עצמנו או שמא הרחקנו מעצמנו עד בלי הכר?
 
מי שרואה את עצמו במראה – אמת היא דרכו ובוודאי גם דבריו. אך מי שרואה דמות אחרת, מתחיל לרוב לברוח הרחק מהמראה, הרחק הרחק מעצמו, והשקר שעומד בינו ובין המראה מצטרף אליו לדרך ולא נשאר במקומו, אלא מגיח – אבוי – גם במילים וגם במעשים, שמגנים על דרכו, שמנסים להסתיר את הפער, את המרחק, מהאמת. היא אחת. אין מנוס. פנים וחוץ אחד הם בסופו של דבר. הגיע הזמן שנסתכל לשקר ישירות בעיניו האנושיות ונאמר לו: "עד כאן!"
 
-------------------------------------------------
 
ג'וני ואביתר נכנסים בריצה מהחצר לסלון. ג'וני נכנס בריצה קלילה, אביתר בכבדות אלגנטית, ג'וני משמיע יללות קורעות לב, אביתר משמיע "מיאו" עדין, ושניהם מביטים בי בציפייה. אני מחזירה להם מבט ומציינת לעצמי שחתולים אינם משקרים, ושהמשימה החשובה ביותר שלנו בחיינו היא לראות את עצמנו במראה! אם נראה בה את עצמנו – דיינו. 
 
כן, הגיע הזמן שנעצור. הגיע הזמן להתחיל לפלס בהתמדה את הדרך חזרה אל עצמנו. זה לא מפחיד כמו שזה נשמע, בעיקר כי שמחה והתרוממות רוח גדולה מלוות את הדרך חזרה. והצעד הראשון המומלץ הוא פשוט לומר אמת ולדרוש אותה מהסביבה. ככל שנשים לב למילים ולמעשים, ככל שנדייק יותר ויותר בדרך, כך ממילא נתקרב גם אל עצמנו, ושקט מבורך יקבל את פנינו. 
 
ג'וני ואביתר מבקשים שוב לצאת ואני מרשה לעצמי להפליג בדמיוני וממהרת לרשום: אם יום אחד, ברגע אחד, כולם יחליטו לומר אמת, לעצמם ולסביבתם – כעבור יומיים החברה שלנו תהיה מתוקנת: ביום הראשון תהיה אנדרלמוסיה, ביום השני נהיה בגן עדן.
 
 
   במילים אחרות   
האמת אוהבת יותר מכול את פשטותה של האמת.
(אלגנטיות של קיפוד, מוריאל ברברי)
 
     שנה חדשה     
ההתחדשות של ראש השנה,
היא לא ברמת שינויים מקומיים כאלה או אחרים בחיינו,
אלא ברמת תפיסה כוללת חדשה של מי אנחנו.
(גיל חורב)
 
שרית יעקב, בלוג "שער לאור", אתם מוזמנים להגיב בבלוג

21 תגובות:

  1. בשיוק היום חשבתי לי, כמה עצוב שקשה כל כך לבני אדם להאמין אחד לשני. תודה שאת מחזירה קצת את האמון... אין לנו אלא להיות ראויים לו.

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן כך. תודה ישי. אתה בטוח ראוי!

      מחק
  2. סאפי30/8/12

    שרית , נהניתי מאוד לקרוא וכמה נכון,אצלנו אומרים שבראש החטאים זה השקר ! קודם לרצח אפילו , ולכל חטא אחר.

    ברכות

    השבמחק
    תשובות
    1. סאפי, גם בעיניי זהו החטא הראשון. תודה!

      מחק
  3. אסף30/8/12

    ביג לייק!
    אהבתי

    השבמחק
  4. אסף30/8/12

    חזק מאוד, ורלוונטי מאוד.

    השבמחק
  5. שרה'לה
    מי כמוך יודע כמה הבלוג הזה מדבר אליי. כולי תקווה שעוד מי ממקורבינו קוראים את הבלוג שלך אפילו בסתר ואם ישנה אצל מישהו משהו אשרייך ואשריינו !
    אך עמוק בפנים בצער כבד וגדול יודע שיש כאלו.... שלא ישתנו לעולם !
    וזה המקום שלנו עם האמת שלנו לעשות את השינוי כשצריך ולו בשביל בריאות נפשנו !


    תודה על בלוג מופלא חברה שלי.
    אוהב אותך !!!

    השבמחק
    תשובות
    1. הי חבר, תודה! על התמיכה והחיזוק העקביים, על האמת ועל המאושרים :-) מי ייתן והאמת תחזור למקומה הבסיסי - בראש הסולם - בכל הרבדים: אישי, משפחתי, עבודה, קהילה, שלטון ועוד. אמן.

      מחק
  6. אנונימי31/8/12

    ישי ושרית,
    ודאי שיש מקורבים הקוראים, מבינים ואף מזדהים.
    מפעם לפעם קריאת הבלוג הופכת לקשה עוד יותר כי קשה לקרוא ולעמוד מהצד. אך בחוץ מול המציאות ההתמודדות גדולה עוד יותר אז זורמים (ולא עם האמת שלנו)

    השבמחק
    תשובות
    1. למה האנונימיות?.... ;)

      מחק
    2. הי אנונימי/ת, אני יודעת שהפעם קצת הקשיתי על הקוראים, אבל זו דרכה של האמת - היא לא תמיד קלה, ובכל זאת יש לומר אותה. ולמרות הכול, אני עדיין מאמינה בה וחושבת, באמת, שהיא צריכה להיות הסמן הימני שלנו בכל צעד. אמשיך להאמין ולנסות לחזק ולהאיר ככל שאוכל. תודה!

      מחק
  7. היי שרית,
    קראתי ברשומה שלך ואני מסכים איתך.
    למרות שהחברה בכללולה רואה את השקר כדבר מכוער ונורא,
    בזמן שנאי רואה אותו פשוט בתור פחדנות של בני האדם שמסתירים דברים, ומפחדים להודות באמת.

    פעם הייתי כמוך נגד השקר והיום אני פשוט מבין למה עושים אותו.
    זה עצוב.

    אני גם מאוד דוגל בלהגיד את האמת ותמיד.
    לא לשקר זה כבר ממש מובן מאליו. ואני אפילו לא מוכן להגיד דברים שאולי לא נכונים. ואני בדרך כלל מוסיף אולי או כנראה אם זה משהו לגבי העתיד או שאני לא בטוח בו. אבל עדיין שמתי לב שאני כמו כולם לא תמיד מצליח להגיד את כל האמת. הרבה פעמים אנחנו רגילים לומר לאחרים שאנחנו אוהבים אותם ולהבטיח הבטחות אבל בעצם לא לראות שאנחנו משקרים לעצמנו, כי האמת כיום, כבר לא בדיוק נכונה יותר כפי שהיתה בעבר. לפעמים מי שאנחנו איתם הם לא אהבת חיינו או שפשוט כבר לא טוב לנו יותר איתם וקשה לנו לספר זאת להם.. ואז אנחנו משקרים לעצמנו ובעצם גם להם כי קשה לנו להודות באמת, שרצינו חיים יותר טובים, שאנחנו בעצם רוצים מישהו/מישהי אחר/ת. ועל זה צריך לעבוד ולנסות להבין...

    יותר חשוב לנו לפעמים לא לפגוע באלו שאנו אוהבים מאשר לומר את האמת. חשוב להבין שאהבה היא אפילו עוד יותר נעלה מהאמת.
    אמת יכולה להוביל למאבקים ומריבות ואפילו מלחמות.
    לכן אכפכתיות היא נעלה וחשובה יותר כי היא מעבר לנכון ולא נכון.

    טוב זהו זה לנאום..
    גיל :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. הי גיל, אני מסכימה עם כל מה שכתבת, ומודה לך על המילים! רק את המשפטים האחרונים שכתבת אני צריכה עוד לבחון. אני נוטה לחשוב שרק מי שאמיתי עם עצמו, יכול גם באמת לאהוב וכד'. ראה גם את הציטוט שהעליתי כאן בהמשך של גנדי. תודה.

      מחק
  8. להלן ציטוט חזק וחד שקיבלתי במייל כתגובה למאמר:
    "פעם חשבתי שאלוהים הוא אמת,
    היום אני יודע שהאמת היא אלוהים" (גנדי) !!!

    השבמחק
  9. להלן תגובה שקיבלתי במייל מקוראת שביקשה להישאר בעילום שם:
    שלום וברכה,
    לדעתי מה שכתבת על אמירת האמת קצת פשטני מידי והמגיבים רק משלמים מס שפתיים. איך את מגדירה "אמת"? האם יש אמת אוביקטיבית או אמת היא הדבר הנכון לעשות באותו זמן? ראי ספר יהושע פרק ט; מה עם מרגלים שלא חיים חיי "אמת"? מה עם האנוסים? ומה עם המשפחה ששיקרה לאנשי גסטפו היא אינה מחביאה יהודים? וכו וכו.
    כפי שאמרתי הנושא מורכב ועמוק מאוד.
    כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה לכלל ישראל.

    השבמחק
    תשובות
    1. מכיוון שאני מכירה את הכותבת, השבתי כך:
      אני שמחה ומאוד מעריכה את קריאתך בבלוג שלי.
      תודה!
      ברור לי שיש מקרים שבהם עדיף לבחור לומר שקר, אבל הדרך שלנו חייבת להיות דרך של אמת, שבה כל שקר נאמר לאחר שיקול דעת ואפילו חשבון נפש. דרך שבה האמת עומדת בראש ערכינו, ושיש בה מודעות לשקר ולבחירה בו. לצערי הגדול זה לא מה שקורה היום בהרבה מאוד סביבות. הרבה מדי. אנשים משקרים בלי להניד עפעף, ויש כאלה שאף גאים בכך כי זה מראה שהם שולטים היטב בכללי המשחק. (ואני עדיין לא הבנתי על איזה משחק אנחנו מדברים...). ברכה לך ותודה.

      מחק
  10. גיל חורב5/9/12

    לשרית היקרה,

    יפים וקולעים דברייך על נושא האמת, מדהימים(!) אפילו בחדותם, ואני מזדהה איתם מאוד, ואני חושב שלא לחינם התגובות לרשימה הזאת הן כה רבות.

    ככל שאני מעמיק עם תהליך התפתחותי האישית והרוחנית, אני מוצא את עצמי יותר ויותר עוסק במידת האמת בפרט, ובעניינה בחיים בכלל. אני מאמין שאי אפשר להיות אדם בריא בנפשו באמת, ללא דבקות במידת האמת.

    אך לעניות דעתי, לפעמים השקר הוא האמת הכי גדולה. כי אמת לא נמדדת בהאם מה שאתה אומר משקף נאמנה את המציאות, אלא בהאם מה שאתה אומר מחזק ומקיים את בניין האמת בעולם. ברור שזה שברירי, שיש בזה דקויות, אבל כך הדבר לעניות דעתי. למשל, לא בכל מצב נכון לומר למישהו את מגרעותיו. כשהוא במצב רוח שברירי, כשהוא ממוטט רגשית, כשהוא פוטר מהעבודה, לא רק ראוי, אלא אף חובה לשקר לו, כי לומר לו אז את מגרעותיו, משמיט את הקרקע מתחת לבניין הטוב, ולכן יביא לשקר – כלומר זה עצמו שקר.

    לעניות דעתי, האמת היא כוח החיים, היא החמצן, לכל שאר כוחות הנפש. ככל שיותר דבקים במידת האמת, כך הנפש הופכת לאט לאט להיות יותר מאומתת, מדוייקת, ישרה, בריאה.

    אני חושב שעצם ההסתכלות במראה, כבר יש בה כדי לקרב אותי אל האמת, כבר אני מבחינה מסויימת רואה בה את עצמי באמת, מכיוון שדרכה אני מסתכל על עצמי מבחוץ, כצופה מן הצד, פחות מעורב, פחוד משוחד.

    גיל.

    השבמחק
  11. גיל חורב5/9/12

    יש עוד דבר אחד שצריך להיזהר ממנו, וזו עמדתי האישית:

    להתייחס אל האמת כאל הדבר החשוב ביותר שקיים, עלול להביא את מישהו להעמיד אותה מעל הכל, גם מעל אלוקים. לכן, אם יש מישהו שנמצא מעל מישהו, אז זה אלוקים שנמצא מעל האמת, ולא להיפך. הוא ברא אותה, ולכן ממנו היא שואבת את כל כוחה ותוקפה.

    להגיד שהדבר המוחלט ביותר בעולם זה האמת, זה להפוך אותה למתחרה של הקב"ה, כי הרי גם עליו נאמר שהוא הדבר המוחלט ביותר. אך אין שני מלכים יכולים לשמש תחת כתר אחד, ואם הגיוני להמליך מישהו מהם, אז זה כמובן את הקב"ה. הוא המוחלט, וממנו שואבת האמת את כוחה ותוקפה.

    אמת ששואבת את כוחה ותוקפה מדבר אחר, כל שכן מעצמה, היא הדבר המסוכן ביותר, כי היא נראית כדבר האמיתי ביותר בעולם, אך פנימיותה היא שקר מתחילה ועד סוף, ויש להימלט ממנה כמו מאש, כי כוח החורבן שלה הוא עצום. כמה שהשקר מתלבש בלבושים יותר דומים לאמת, כוח היזקו יותר גדול. הוא עוקף ומבלבל את מערכות ההגנה, נכנס יותר עמוק, ופגיעתו יותר עמוקה ואנושה.

    חז"ל אמרו שהאמת היא חותמו של הקב"ה. עד כמה שיש כאן אמירה מופלאה על ערכה הגדול של האמת, משתמע ממנה גם דבר בסיסי ברור: האמת היא רק חותמו של הקב"ה, אך היא לא הקב"ה בעצמו.

    אי אפשר להגיד שהקב"ה הוא האמת, כי הקב"ה הוא דבר גדול ונשגב יותר מכל מה שאנחנו מכירים, כולל האמת. רק כשאנחנו מבינים את זה, אז מתוך ענווה וקבלת הפרופורציות הנכונות, אנחנו יכולים להתחיל לעסוק באמת.

    והכל מתנסח אל תוך האמירה הבאה:

    נשמת המציאות הבריאה – היא האמת, ונשמתה של האמת – היא הקב"ה.

    השבמחק
    תשובות
    1. הי גיל,
      שוב ושוב אגיד לך תודה, גדולה, על הליווי הצמוד שלך את דרכי, את כתיבתי; על התגובות הקבועות שלך; על ההשקעה בכתיבת התגובות - ששולחות אותי בעצמי לעבודה ומחשבה נוספת, וכך נפתח לו מעגל של כתיבה ולמידה, שאינו נשלם. תודה.
      דבריך עמוקים כתמיד, ודורשים ממני העמקה משל עצמי, אך חשוב לי להדגיש: הרשימה נכתבה מתוך סערה שסוערת בי כבר המון זמן על המציאות ששולטת היום כמעט בכל מקום שאליו מביטים - אנשים ממהרים לשקר, בלי לחשוב, בלי חרטה, בלי נקיפות מצפון. ועל כך אני זועקת. השקר הפך פשוט, טריוויאלי, חלק מהדרך, מתקבל בהבנה. לזה אני קוראת לשים סוף. גם בינינו לבין עצמנו וגם להתייצב באומץ מול המשקרים בע"מ ...
      אבל ברור לי, ברור לי שיש מקרים שבהם יש לבחון היטב את השימוש באמת. וברור לי שיש מקומות שבהם האמת שלי איננה האמת של האחר. וכו'. אבל זו כבר דרגה גבוהה. אני מדברת על הבסיס. על היום יום. על השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו ולסובבים אתנו, על השקרים שאנחנו מספרים ופוגעים באחרים, ולאף אחד לא אכפת.
      אתה לוקח אותנו למקמות גבוהים יותר.
      ועכשיו אפנה לבחון אותם.
      תודה!

      מחק
    2. ועוד כמה שורות ...
      אני מאמצת בחום את השימוש בצירוף "מידת האמת";
      וגם את "האמת היא חותמו של הקב"ה"; ובוודאי את סיום דבריך: "נשמת המציאות הבריאה – היא האמת, ונשמתה של האמת – היא הקב"ה". נפלא!

      מחק