4.1.2013

הטבלה המחזורית של הנפש (מהות פנימית – חלק ג')


זה פשוט, אני לא מבינה למה זה הסתבך כל כך: גם אנחנו – לא רק בגופנו – מורכבים מיסודות. כמו הטבלה המחזורית, שמציגה לפי סדר מסוים את היסודות שמרכיבים כ-ל מה שסביבנו, כך יש אי שם טבלה מחזורית שמארגנת את היסודות של הנפש. אני אמנם לא יודעת על קיומה, ייתכן שחכמי הסוד מכירים אותה, אבל ברור לי שזה כך: כל אחד מאתנו פנימה מורכב משילוב ייחודי של יסודות ברורים. היסודות והשילוב ביניהם הם המהות שלנו, ועד שלא נזהה אותם ועד שלא נחיה בהתאמה, חיינו לא יהיו שלמים ולא נקיים את ייעודנו בעולם. יותר מזה, אני חושבת שכשאנחנו פועלים בעולם שלא על פי יסודותינו, אנחנו מתהלכים למעשה לצד החיים ולא בתוכם, לעתים אף כרוח רפאים שאינה מוצאת את מקומה. 

מספר האלקטרונים ומיקומם באטום קובעים את התכונות של כל יסוד ואת אפשרויות השילוב שלו עם יסודות אחרים. גם אנו כך. היסודות האטומיים הרוחניים, הייחודיים לנו, אמורים לכוון את דרכנו, את מעשינו ופועלנו, את הקשרים שאנחנו יוצרים והיצירות שאנחנו מפיקים. אבל במקום להקשיב לעצמנו אנחנו מקשיבים לקול ההמון או המסורת, לתבניות חשיבה והתנהגות מוכנות, שנכונות לאחרים או למנגנונים, אבל לא בהכרח לנו. אנחנו חונקים את עצמנו, נעים עם הזרם, ומחמיצים את המהות, את מהות החיים. 

*********************************
בבולגריה אומרים "כן" ומנידים את הראש מימין לשמאל, ואומרים "לא" ומנידים את הראש מלמעלה למטה; במלחייה יש חור אחד והפלפלייה שלושה; האות P היא בעצם R והאות H היא בעצם N. זה נשמע כאילו הכול הפוך, אבל בעצם יכולתי להיוולד כאן ואז הכול היה נשמע נכון. רבים האנשים שבזמן שהם מטיילים בחו"ל הם רואים את ההבדלים ביננו לבינם, בין החיים שלנו לבין החיים שלהם. אני מחפשת דווקא את המשותף. ויש המון, כי כולנו בנויים מהיסודות.  

ההבנה שעלינו להיות עצמנו נמצאת אתי כבר שנים, אבל היא התחברה למילה "כימיה" כשהייתי בבולגריה, בדרכים, והבטתי מהצד באנשים. "ואם הייתי נולדת כאן", שאלתי את עצמי, "האם הייתי דומה למי שאני היום?"; "ואם ילדותי הייתה בכפר נידח בהרים", המשכתי לשאול כשחתכנו את רכס סטארה פלאנינה, "או בבניין שקירותיו מתקלפים בפאתי פלובדיב, האם הייתי מצליחה לחצוב את דרכי לחיים שמחים, בעלי משמעות?"; והתשובה שהתגלגלה על לשוני אמרה: הכול תלוי ביסודות הנפש והאם פועלים על פיהם. 

*********************************
שעת צהריים. אני יושבת על ספסל מתכת לצד גן ירוק, בראש גבעה בלב השכונה. לבד. עצי זית מעטרים את הגן, נהנים יחד אתי מהשקט שכאן באמצע החיים. אני לא מכירה את שמות יסודות הנפש, אבל אחד מהם  או שילוב ביניהם – בהכרח קשור לכתיבה. אחד נוסף להליכה. את שניהם אני מקפידה לקיים, בדיוק כמו ברגע זה. התעלות הנפש ברגעים שבהם אדם מקיים את עצמו קשה לתיאור ומוכרת רק למי שחווה אותם. רגעים אלו צריכים להפוך לשעות, שיצטברו לימים, ויתחברו בסופו של דבר לחיים, חיים מלאים של מימוש. 

יש בי יסודות נוספים שכבר ברורים לי. באופן רצוף אני מתבוננת בעצמי ובחיי ומזהה את ההתעלות והחריקות, את האמת והשקר, ולעת ערב אני מעבירה את ימיי כבמסננת ומשאירה רק את היסודות שלי, כיהלומים על הרשת. ורק על פיהם אני ממשיכה לפעול. מי שלא עושה זאת נתקע. מי שעושה זאת - פורץ. 

יש אומרים שאנחנו יכולים להיות כל מה שנרצה.
אני חושבת שאנחנו חייבים להיות פשוט מי שאנחנו.

 
   מילים נרדפות    
צמח, שאינו יכול לחיות בהתאם לטבעו, הוא מת;
אף אדם כך.
(הנרי דייויד תורו, מרי אזרחי)
 
  חומר למחשבה   
רבים הם המושחתים העשירים והעניים הטובים,
אך אנו לא נמיר את סגולותינו המצוינות בעבור עושר.
(סולון)
 
שרית יעקב, בלוג "שער לאור", אתם מוזמנים להגיב בלוג

10 תגובות:

  1. מעניין ...
    זו אחת הרשימות הכי נקראות עד היום בבלוג, ודווקא לה אין עדיין תגובות. האם המשמעות היא שקלעתי בדיוק או ש... ?

    השבמחק
  2. אורי10/1/13

    אפשר גם להוסיף שכמו שהאלקטרונים והפרוטונים, המרכיבים את היסודות, פועלים על דחייה ומשיכה (חשמלית) כך גם יסודות הנפש פועלים על דחייה ומשיכה רגשית - סימפטיה ואנטיפטיה. כל יסוד נפש הוא שילוב כזה או אחר של כוחות כאלה.

    השבמחק
    תשובות
    1. לגמרי! תודה. ראה גם את תגובתו של גיל לדבריך, כאן בהמשך.

      מחק
  3. גיל חורב13/1/13

    שרית היקרה,

    שוב נהניתי לקרוא את דברייך, ובעיקר בחלק השלישי בו התעלית לשירת חיים פיוטית, מקסימה, מלאת חוכמה ויופי.

    אני מקבל מאוד את ההנחה שישות האדם מורכבת מיסודות המקיימים יחסי גומלין בינם לבין עצמם, ובינם לבין ישויות אנושיות אחרות. אני חושב שאפשר למצוא את הרעיון הזה בלא מעט תורות רוחניות. ביהדות הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, במערכת "עשר הספירות".

    מערכת "עשר הספירות" מגלה את העומק שבכל יסוד בנפש: כל יסוד בנפש הוא מעין "מסנן רוחני" שדרכו זורם האור האלוקי ומתפרש לצבע ייחודי. כל מסנן הוא פירוש אחר של אותו דבר בדיוק, של אותו אור אלוקי בדיוק. בדיוק כמו היסודות הכימיים עליהם את מדברת, שכל אחד מהם הוא למעשה יישום אחר של אותו דבר בדיוק.

    אני מסכים חלקית עם דברייך שאל לנו להתיישר לפי תבניות חשיבה והתנהגות מוכנות, שנכונות לאחרים או למנגנונים, אבל לא בהכרח לנו. הרי מדע הרפואה מבוסס על ההנחה (שכמובן מוכחת כל הזמן), שיש מערכות חוקים זהות על-פיהן פועלים כל הגופים של כל בני האדם. כך לגבי הגוף הפיזי שלנו, וכך גם לגבי "גופנו הרוחני".

    כמובן, שלמרות מערכות החוקים הזהות הזהות הללו, גופו של כל אדם נראה שונה מגופו של מחברו (וכמו שאמרו חז"ל: "אדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה, אבל הקדוש ברוך הוא טובע כל אדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהן דומה לחברו"), וזאת מפני שמערכות החוקים הזהות, הן שבלונה קשיחה, יציבה ובטוחה, שדווקא היותה כזו מאפשר למגוון הגופני האנושי האינסופי להתלבש עליה ולהתממש.

    בדומה למערכות החוקים הגופניות האלה, יש גם מערכות חוקים רוחניות (שהיהדות קוראת להן "תורה"), שדווקא קשיחותן ויציבותן הן המקנות לנשמה את השלווה והביטחון לממש את כל מעוף עולמותיה בחירות ובחדווה. הרי מי שעוסק בחינוך ילדים יודע, שדווקא מי שמקנה לילדו גבולות – נותן לו עושר, חירות ומעוף, ודווקא מי שלא עושה כך – נותן לו את ההיפך ח"ו.

    אני סבור שדווקא בגלל זה, בפרשת השבוע הקרובה (פרשת "בוא"), הדבר הראשון שעושה הקב"ה עם בני-ישראל ערב הוצאתם ממצרים – זה לתת להם מספר מצוות.

    תודה על דברייך והמשך שבוע טוב,
    גיל.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה גיל.
      אני כל כך מעריכה את דבריך, גם בימים של שגרה, וגם בימים אלו שאינם שגרה בעבורך. תודה.
      דבריך מחזקים אותי כתמיד, ומותירים לי חומר רב למחשבה.
      על מה שאנחנו מסכימים - לא ארחיב.
      על מה שאנחנו לא בדיוק מסכימים, אומר: בתבניות חשיבה מוכנות, במסורת, וכו', יש חכמה. זה ברור לי. אבל אני חושבת שאדם צריך לבחור את דרכו, גם אם זו מסורת קיימת, ולא לקבל אותה כמובן מאליו. הוא צריך לבדוק, ולחקור, ולשאול, ולהסתכל פנימה, ולא לפעול מתוך "כך אמרו לי" או "ככה זה".
      אני מכירה גם בערכם של הגבולות בחינוך ילדים. ברור לי, שגם לאדם מבוגר שיודע להגביל את עצמו - יש יותר חופש מאדם שלא מצליח לעשות זאת. אבל הגבולות שאנו מעניקים לילדים צריכים להיות כאלה שלא מגבילים אותם לחקור את עצמם ואת דרכם. להפך.
      ועל שאר דבריך אני צריכה עוד לחשוב ;-) יש כנראה עוד דרך שאני צריכה לעבור עד שאבין את עומקם.
      תודה.

      מחק
  4. גיל חורב13/1/13

    ורציתי גם להגיב על תגובתו של אורי מ-10/1/13:
    וואו! זה מבטא בדיוק, ובצורה עמוקה ופשוטה כאחד, מחשבה שמקננת בי כבר הרבה זמן. יישר כוח לך אורי!

    השבמחק
  5. האלכימאים ניסו לזקק את הרוחני שבחומר וכך הם גילו את היסודות הכימיים הראשונים...את הלכת ישר על הדבר האמיתי - זיקוק האדם/הנפש :)

    קראת כבר את "הטבלה המחזורית" של פרימו לוי?

    גם הרעיון שהנפש מורכבת מאטומים (יחידות בסיסיות בלתי ניתנות לחלוקה) מיוחסת לדמוקריטוס, שיישם את הרעיון הזה לכל העולם הפיזי - וגם הלא-פיזי... והוא עשה את זה לחלוטין בכח המחשבה, ללא ניסויים או מיכשור מתקדם...

    השבמחק
    תשובות
    1. הי ישי, אני לגמרי בכיוון הזה של זיקוק הנפש :-) גם כרעיון וגם בעבודה שלי האישית פנימה. מקווה להצליח בשניהם.
      שמעתי כמובן על הטבלה המחזורית של פרימו לוי, יש לי גם את הספר, אבל... אתה יודע, טרם הספיקותי. כדאי, נכון?
      ובנוגע לדמוקריטוס - אני לא מכירה את הדברים, אולי אחפש לקרוא על זה, אבל ברור לי, פשוט ברור לי, שהרעיון אינו חדש - כי הוא כל כך מתבקש!
      תודה.

      מחק
    2. פוסט מעניין מאוד!!
      אהבתי את האנלוגיה הזו.
      אצלך תמיד הדברים ברורים... אני חושבת על אלה שבאמת מנסים ולא מוצאים את האמת , את החיבור הייחודי שלהם.. קשה להם.. בזוגיות או בעבודה.... או בכלל באושר הפנימי ...מחשבה שעלתה לי

      מחק