1.8.2017

הבנתי, עכשיו עליי ליישם

בבוקרו של יום פרסמתי בפייסבוק ארבע מילים שאוצרות בתוכן מסע שלם:


אחר כך התגלגלתי לסיור קסום בעכו בת אלפי השנים, שנפתח בביקור בביתו של אמן ערבי מקומי. הוא קיבל אותנו ברחוב, בשער לחצר ביתו, הצביע על יצירותיו – שגולשות מביתו אל חצר הבית ומעבר לה אל הרחוב, אל הציבורי – ואמר: "אני יוצר. זה מי שאני. אז אני יוצר. כל הזמן. בכל מקום."

חלק מהיצירות שגולשות אל הרחוב
חייכתי. בלי לבקש קיבלתי בדבריו חיזוק להבנה שפרסמתי רק לפני זמן קצר. הבנתי. אני יוצרת. אני יוצרת במילים. עליי ליצור.

מי שיביט מהצד, לעתים זו יכולה להיות אפילו אני – יתמה. אני הרי כותבת הרבה וכמעט מדי בוקר, כבר עשרות שנים. אני מיישמת. בהתמדה. בהתפעלות שאינה נחלשת. אלא שבהבנה הנוכחית יש מחויבות רחבה יותר, שכבר הייתה בידיי, אבל כנראה נשמטה ונדרשתי לשוב אליה.


כתיבת הבוקר שלי היא היסודות שעליהם מונחים ימיי. תובנות נפלאות מגיעות אליי תחת השמים – אוזניי קשובות אל אוויר הבוקר המתעורר – בשעה שהעט נע בחופשיות דרך אצבעותיי על פני הדף. בכתיבת הבוקר מתחברים עולמות: חלום וערות, פנים וחוץ, שמים וארץ, דמיון ומציאות – הכול אחד. ויש בה עוד, בכתיבת הבוקר: אני מתעדת במהלכה אירועים קטנים כגדולים, שמשמשים אותי אחר כך כחומר ביד היוצר; רעיונות נפלאים נולדים; פתיחות מסקרנות לרשימות עתידיות נרשמות; ואין סוף רבדים לחיי נחשפים. אך בעבורי אין בכך די.

בחודשים האחרונים כתבתי ופרסמתי ברצף קטעים קצרים, מסודרים כשירים, של הבנות ממוקדות – "קצרצרי רוח". התמוגגתי מהם ואלה ימשיכו ללוות אותי. לכתיבתם נדרשת הבנה עמוקה שאפשר לנסחה במילים ספורות. מילים ספורות מחייבות דיוק. זה נפלא, אבל בעבורי אין בכך די.

וזאת הבנתי: אני צריכה להיות עסוקה בכתיבה שמחייבת אותי למשפטים ברורים, שמתחברים לפסקאות, שמתאחדות לכדי רעיון מאיר עיניים, לטקסט שיש בו יופי, עברית מוקפדת ובתקווה – גם השראה. כאן כוחי וזו גם הדרך שבה אני מבקשת לפנות אל הקוראים "שלי": שילכו אתי דרך שנמשכת יותר מכמה מילים.

* * * * * * * * *
את הדברים החשובים יש להבין שוב ושוב. דווקא הם נוטים להישמט מידינו. אלא שבכל פעם שנבין אותם – נבין אותם עמוק יותר, עד שיאחזו בנו לעד. אני צריכה לעסוק בכתיבה שגולשת מביתי ומחצר ביתי אל הרחוב. ואתם?


  קריאה נוספת  


  ולכן...  
אני חוזרת לכתיבות ארוכות, כאן בבלוג ובספר חדש שאת דרכו אני כבר יודעת. אשמח מאוד אם תצטרפו אליי לדרך. אתם מוזמנים להירשם לקבלת עדכונים אוטומטיים על רשימות חדשות שמתפרסמות כאן (לשם כך יש לרשום את המייל שלכם בתיבה שבראש העמוד מצד שמאל וללחוץ על Submit). 




17 תגובות:

  1. מחכה בקוצר רוח ובסקרנות רבה

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה לאה <3
      לספר ייקח זמן להיוולד, ועד אז אני מתכננת לפרסם בתכיפות גדולה יותר כאן בבלוג, שומרת על האש :-)

      מחק
  2. מענין שרית מעורר מחשבה .... מצטרפת לקריאת הבלוג .תודה

    השבמחק
  3. שרית יקרה,
    שמחה "לשמוע" ממך כל פעם מחדש! מזל טוב על ההריון (של הספר!). אשמח להיות שותפה.
    חיבוק גדול והמשך קיץ נעים ופורה
    אור

    השבמחק
    תשובות
    1. אור נפלאה שאת :-)
      אכן הריון משמח.
      תודה!

      מחק
  4. מקסים בהצלחה שרית...

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה יוסי יקר,
      בהגשמה עצמית אתה מבין :-)

      מחק
  5. יין ישן משתבח עם הזמן
    אשה מחכימה עם השנים
    בהצלחה
    אתי לי און מתקשרת והילרית www.eti-lion.com

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה אתי,
      כמה כיף ומחמם לב לקרוא את מילותייך.

      מחק
  6. וזאת קיבלתי בין השאר במייל:
    באת לי בתיזמון מדהים. אני בתהליך חיבור מחדש לעצמי, ובמפגש אימון אתמול עלה הרצון ליצור, ליצור חיים. המשימה שלי השבוע היא יצירה יומית, והכלי או המדיום העיקרי שלי מאז ומתמיד היה הכתיבה. תודה על השיעור. תודה שאת משתפת!

    השבמחק
  7. ועוד מהמייל:
    בוקר טוב שרית יקרה,
    מה שלומך?
    שמחה לקרוא אותך תמיד :-)
    תודה על ה"מתנה" שלך לכבוד יום הולדתי,
    החל היום בדיוק.
    שיהיה לך יום נפלא.

    השבמחק
  8. גילי גוזני10/8/17

    שרית היקרה,

    אני שמח שוב להיחשף אל הכתיבה שלך. יש בה תמיד משהו כנה ועם זה עדין ומרפרף, והיא מעוררת את כנות הלב של הקורא אותם.

    אני חושב שיש יתרונות וחסרונות גם בכתיבות הארוכות וגם בכתיבות הקצרות.

    היתרון שבכתיבות ארוכות הוא, שהן בנויות כתהליך מתפתח של הצגת דברים. הדבר "לוחץ על כפתורי התהליכיות" שבנפש הקורא, ומעורר אותו גם כן לעבור תהליכים, בין אם אלה תהליכים מחשבתיים, רגשיים, או תיפקודיים.

    החיסרון הוא, שזה דורש התגייסות ממושכת של נפש הקורא, ואילו בחייו שלו ישנם לפעמים דברים הגורמים לו להיות קצר רוח וחסר יכולת להתמסר אל משהו תהליכי ומתפתח.

    היתרון שבמשפטים קצרים הוא, שהם מעוררים את הנפש באופן מתומצת, מרוכז וחד, ושולחים אל סביבותיהם גלים גלים של השפעה. כמו טיפות מים שנופלות בחדות על האגם, ויוצרות סביבן אדוות קטנות שמתפשטות.

    החיסרון הוא, שהקורא צריך להיות מסוגל לתרגם את המשפט הקצר אל שפת מרחבי נפשו שלו, אך לא תמיד יש לו פנאי נפשי לכך.

    בכל אופן אשמח לשוב ולקרוא את הכתיבות הארוכות שלך.

    בהצלחה רבה,

    גילי.

    השבמחק
    תשובות
    1. גיל, אתה מרגש :-) תודה.
      אגיב בהרחבה בהמשך.

      מחק
    2. היטבת לתאר את היתרונות והחסרונות של דרכי הכתיבה השונות, עליהן אפשר להוסיף גם את כתיבת הספר. אני מסכימה עם דבריך.
      האמת היא ששמחתי "לרעות בשדות הכתיבה הקצרה" ואני מאמינה שהיא תמשיך ללוות אותי, בשל יתרונותיה, אבל לא על חשבון הכתיבה הארוכה - שמתאימה יותר לדרך שלי ולמסרים שלי.
      תודה שאתה מתמיד אתי כבר שנים בדרכי הארוכה!

      מחק