25.5.2015

לעמוד מנגד, פשוטים וטובים

חבל לי לבזבז מילים חשובות בפייסבוק, אלא אם יש בהן מסר רגעי חשוב או מסר חוזר ונשנה, שבסופו של דבר אולי גם ייטמע.

לרוב, הפייסבוק הוא כנהר שמילותיו נשטפות לאוקיינוס, מתמזגות בו ומתאדות. ייתכן שרסיסים מהן ירדו אל העולם בגשם הבא, וחוזר חלילה, אך לי עצמי חשוב לשמר את מילותיי הכתובות. למשל בבלוג. למשל בספר, שנוצר כבר לפני מספר שנים, אך השנה אני סוף סוף – הגיעה כנראה העת הנכונה – דוחפת אותו אל שער היציאה לאוויר העולם.

יש יצירות, כאוכל, שהן זמניות – מתגבשות ונאכלות, אך יש כאלה שנותרות, כשיר. אין לדעת מי יגיע אליהן ומתי, אך הן יחכו לו. כך אני רוצה ליצור. ולכן הבלוג. ולכן הספר.

משום מה לא הצלחתי השנה לתחזק את שניהם יחדיו, ובשעה שקידמתי את ספרי הראשון  נכנס הבלוג לתרדמת חורף ארוכה.

* * * * * * * * *
דברים נוספים כנראה גרמו לבלוג להתחפר במאורתו. אחת מהן הייתה, כך נדמה לי, "צוק איתן". בצד הנפגעים הרבים מאוד נורו לכל עבר גם מילים אלימות. המילים פצעו אותי, ולדעתי פצעו את כולנו. הבלוג נהדף מבוהל ושתק, מאפשר לי ללקק את הפצעים. אבל בשעה שהפצעים אכן מגלידים, האלימות ממשיכה לשרוק סביב, ניתזת לכל עבר, מהממת אותי בכל פעם מחדש.

אנחנו חייבים לעמוד מנגד!

מדי פעם הנחתי בפייסבוק – בכוונה – מילים מנחמות, מלטפות, עדינות; מילים שכתבתי בעצמי או מצאתי אצל אחרים. אבל הפייסבוק לרוב הוא כנהר שמילותיו נשטפות לאוקיינוס, מתמזגות בו ומתאדות, ולי חשוב גם לשמר את המילים. ולכן הספר. ולכן אני חוזרת גם בבלוג.

* * * * * * * * *
כך אני רואה את הדברים:
רוחניות אינה מתאפיינת ביכולת למדוט, לשבת בשיכול רגליים, לרקוד בחופשיות או לשתוק במשך ימים, אלא על פי התנהגותנו בכל רגע:
התנהגות שנאמנה לעצמנו, אך מודעת גם לאחר;
התנהגות שמשחררת ולא אוחזת;
מלטפת ולא תוקפת.

הרגעים שלנו, כל רגע ורגע, הם אלה שצריכים לעמוד אל מול כל מה שרע.
והם יכולים.

במילים אחרות
"הבה נהיה קודם כל אנו בעצמנו פשוטים וטובים כטבע, נפזר את העננים התלויים על פנינו אנו ונשאף מעט חיים לתוך נקבוביות עורנו. אל נא תעמוד כמפקח על ענייני העניים, אבל השתדל נא להיות מנכבדיה של האנושות" (וולדן, הרי דייויד ת'ורו).

רשימה קשורה

בחנות השעונים "אורלוגין" בחיפה

צילומים: אסף הבר


14 תגובות:

  1. אנונימי26/5/15

    היי שרית היום הבנו שאכן
    "הפייסבוק הוא כנהר שמילותיו נשטפות לאוקיינוס, מתמזגות בו ומתאדות…"
    ראינו כמה היד הייתה קלה על המקלדת וקלה על ההדק... יום עצוב !
    כתיבתך נעימה לי וכולי תקווה שכאן תפתחי את אותו "שער לאור"
    בהצלחה ממני אילנה סבתא לנכדים מאושרים.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה אילנה, אני אכן מנסה בדרכי לפתוח שערים לאור. אמשיך לנסות.

      מחק
  2. כתבה לי תמי:
    "נפלא כפי שאמר גנדי: היה אתה השינוי שאתה רוצה לראות. אנחנו יכולים רק לנסות ולתת דוגמא אישית בדרך הבחירה שלנו."

    השבמחק
  3. כתב לי גיל:
    שרית היקרה,
    "אכן התקשורת, במיוחד הכתובה, נהייתה אלימה, בלתי מכבדת ורדודה.
    ושנדע ימים טובים יותר שבהם יזרח האור על כולנו.
    יום טוב ותודה על מילותייך."

    השבמחק
  4. יעל כתבה לי:
    "את מרגשת אותי תמיד...
    אולי הפעם אפילו יותר מתמיד...
    כל כך פשוט וטוב."
    :-)

    השבמחק
  5. גיל גוזני26/5/15

    היי שרית, ברכותיי על הרשימה החדשה שלך. חודשים ארוכים הבטתי בעצב על הקישור לבלוג שלך בדפדפן שלי, שעמד שומם, מתוך ידיעתי שלא תהיה לי שם רשימה חדשה שלך לקרוא.

    אני שמח למצוא אותך ברשימה זו יותר חזקה, יותר בטוחה בעצמך, במהותך, בדרכך, בתפילתך, יותר אופטימית, למרות הכל, או ביחד עם הכל.

    שמח לפגוש אותך שוב מחזקת אותי, אותנו, עם האהבה העדינה ללא תנאי שיש בך כלפי כל ברייה וברייה.

    מתחבר אל מילותייך "לעמוד מנגד". לעמוד מנגד למציאות ולהיות עזר כנגדה, להיות נכונים בכל עת ועת לסעוד אותה ולהעניק לה מאהבתנו המרפאת.

    מתחבר לגמרי אל הגדרתך את הרוחניות, ואת בעצם כבר יודעת שהגדרותינו דומות, אם כי באות מעולמות שונים.

    ערב טוב ותודה,
    גיל.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, גיל,
      ידעתי שאתה שם לב לזמן שעבר. מחזק מאוד לדעת שיש מי ששם לב, שיש מי שמחכה. מחזק ואף מעצים את האחריות האישית שאני מרגישה כלפי מילותיי - זה לא רק ביני לבין עצמי.
      תודה על המילים, המדייקות כתמיד, ועל החיבור הדומה שלנו, למרות השוני בעולמות. גם זה מחזק, מאוד מחזק: הדמיון שנמצא למרות השוני.
      תודה. גם על התגובה המקבילה בפייסבוק.

      מחק
  6. שרית יקרה
    כל כך אמיתי ופשוט.
    מרגש מאוד
    ליאורה

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה ליאורה. אמת ופשטות - שתיים מאבני הדרך שלי...

      מחק
  7. מרים מרחובות כתבה לי:
    כמה התגעגעתי למילים המאד מדויקות שלך
    מקווה שהספר יופיע באמת בקרוב
    ובינתיים כתבי מתי שאת יכולה
    כל מילה שלך כמו דבש לנשמה
    חיבוק ענק

    השבמחק
  8. כתב לי שי:
    שרית, שמחתי מאוד לקבל שוב את מילותייך.
    אכן מילים יכולות לנחם כמו גם להרוג (חיים ומוות ביד הלשון כידוע).
    אין אדם שאיננו רוחני אבל כל אחד מאיתנו יכול לבחור האם "לעטות" עליו את הרוח הטובה או הרעה. לפעמים איננו מבחינים, או נתקלים בקושי לבחור את הרוח הטובה לנו. אנחנו שואפים לתוכנו בכל רגע את "הרוח" את האויר/ה בה אנחנו חיים ונושפים אויר/ה החוצה. לפעמים אנחנו חיים באויר/ה מורעלת, לפעמים אנחנו כמעט ונחנקים.
    לעיתים נדמה שאין ברירה, אבל את דוגמה נפלאה (לדעתי) שאדם החליט לשנות את האויר/ה אותו/ה הוא נושם. הפינה בגינה עם החתולים למשל, הכתיבה, החיפוש הקשוב לעצמך.
    המשיכי לטהר את האויר/ה סביבך וסביב האנשים בהם את נוגעת.
    באהבה, שי

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן כך,
      דבריך מדויקים...
      אהבתי את הדימוי "לטהר את האוויר/ה" :-)
      ורק אוסיף,
      שברוב המקרים אפשר לקחת אחריות על האוויר/ה שאנו נושמים.
      יש מקרים קיצוניים שבהם האפשרות אינה בידינו,
      ועוד מקרי ביניים רבים שבהם הדבר לגמרי אפשרי.
      נדמה לי שבספר שלי אני מביאה דרך לכך, לפחות למקרי הביניים.

      תודה, גם על השעון המעורר ;-)

      מחק
  9. ומרגלית כתבה:
    אפשר להתחבר בקללת לדבריך, יחד עם זאת נותן חומר מחשבה. אז תודה שאתגרת אותי הבוקר. איזה כיף! י

    השבמחק
  10. היי שרית,
    לקח לי כמה ימים עד שהגעתי לקרוא בנחת את מילותייך
    הרשימה נוגעת, נוגעת עמוק.
    כשקראתי את השורה בה הזכרת את צוק איתן – הצטמררתי.
    המשיכי בדרכך הענוגה, את אי של שפיות.
    שבוע מבורך, איריס

    השבמחק